1 וְשָׁמַטְתָּ֗ה וּבְךָ֙ מִנַּחֲלָֽתְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַעֲבַדְתִּ֙יךָ֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדָ֑עְתָּ כִּֽי־אֵ֛שׁ קְדַחְתֶּ֥ם בְּאַפִּ֖י עַד־עוֹלָ֥ם תּוּקָֽד׃ ס
1 וְשָׁמַטְתָּה. עַל כָּרְחֲךָ תִּשְׁמַט אַרְצְךָ אֶת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתוֹתֵיכֶם ויקרא כו:לה, שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם ״וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ״ ויקרא כה:ב:
2 וּבְךָ. אֶנָּקֵם מֵחֲמַת נַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ שֶׁלֹּא עָשִׂיתָ רְצוֹנִי לְהַשְׁמִיטָהּ, דָּבָר אַחֵר: וּבְךָ מִנַּחֲלָתְךָ – וּבְךָ אֶנָּקֵם מִנַּחֲלָתְךָ, שֶׁאַגְלֶה אוֹתְךָ מִמֶּנָּה:
